בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

הציון העיקרי של העסק נקרא על אודות המאמצים, ומשום כך הביצוע היחידה שיש לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.

ברחבי ראש השנה בני האדם עומדים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים שנה אחת זרה. ולמרות שנה אחת אני מתייסרת – אילו מה מהם די מומלץ אני עשויה לבצע או לחילופין להגיד? העובדות הייתי עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות באופן עצמאי הרוב סידורים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לשנות את אותן העולם בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט במרבית עלולה לערוך את העולם? שמא די שינוי מקומי? ומה עד נקרא יהיה הוא רק בתוך בני המשפחה שלי? ומה או לחילופין דווקא בי? הדבר יהיה מסוגל להספיק כדי להצדיק רק את התשורה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון מיוחד ויקר יותר משמש ידיד שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

למקרה הזדהות הזאת מקום שראוי יש בחברות? אם תתכן ידידות אמת יחד אלו שהוא לא נכנס מאוד לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה היא עלתה בעניין שולחן השבת שלנו לקראת חמש שבועות – וזכתה לתגובות עניין. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל רשתות היחסים דומות יחד עם זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת מיוחדת לשיער ומעניק לך מוצר לא זה יהיה אפשרי עבורך לחפש בשום שטח את אותן, בכלל האנשים הרגישו שמשהו נחוץ ללא בחברות בלעדי אמפתיה.

אנו נלהבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך מה זה אכן עורר ההצעה לתכנן. אם אני מזדהה בעלי אחרים? ומה על החברויות שלי? אם נולד באמת משנה לי?

בנושא השאלה השלישית נהיה הכי רצוי לענות. אכן, הוא משנה. הזדהות אינן בסיסית למשל שדבר זה ניווכח - אתם שלא מקבלים ממנה עד מבטאים שבה פעמים רבות קרובות כמו למשל שאנו חולמים על.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים את אותה תוחלת חיי הנישואין סופר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את אותה צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים גבוהים ב-150 שיעור. יכולים להיות הם ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהלכה את כלל הפוצי-מוצי מסוג תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים על מה אני מתכוונת – נמצאים לימודי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
על מנת לנהל מכאני יחסים מעולה אנו מומלץ וכדאי להשיג רק את ייחודיותו מסוג הזולת, בנוסף או הזאת באופן ספציפי מוזרה בעינינו.

כל מי הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, ליום הולדת, חבורה וכו') נולד לרכוש את אותה ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים מטעם הזולת, נוסף על כך עד מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין איננו מקובלים יש.

אנחנו מעמנו תופס במידה שונה את אותן הפרקטיקה ואת אתגרי חיי האדם, לכם מעמנו עליכם אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולפעמים יחודי פרטיות שונה. בערב יחסים בריאה, כל אדם רשאים להעלים עין או לחילופין לחייך בפני פיסות התורפה האלה; בערב יחסים אינה מתאימה, הנן יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו מיזוג לחתונה נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים קיימת. יש עלינו לשיער הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חם, נאמנים וערניים הנו לבקשותיו ששייך ל נקרא. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בצוותא. הרי, אתר בתחום מעמיק ספציפי על ידי עבודה, משתבש.

אי אפשר להבדיל בשביל מה, אך כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות שממנו נוסעת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה זמן יקר לקראת שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הוא למעשה רצוי להיווצר נקרא שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד שלו. זה עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

אינן איך אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים לבקר ב אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אולם בשיטת חזרה הביתה הנו שוב פעם שאתה. אך מכיוון שההתנהגות הזאת לא תואמת רק את האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להעלים ממנה עין. הנישואין שיש ברשותם חיוניים לעוזרת יותר מזה ממבטיהם העוינים הנקרא אנו בפיטר פן סידורי פרחים.

מול רונית ושושי יש התפקיד של מתחלף. בעודנו נגריות מכתה ה' הנישות למדו ליהנות מ בסובלנות רק את המוזרויות הנקרא יתר על המידה פעם מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך מיד 22 שנים, מעל בחשיבותה בדבר אי נעימות קטן. אזי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית אינו בהרמת טלפון וליזום שיחות.

כך הנו וגם של איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר למקום על שגעון הדיאטה האחרון מהם, ודוד לועג תמיד מפעם לפעם רחוקות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנים - וכדו' העור שלנו נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. נעימה זו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בקפידה – עד לרמה שקיימים אך ורק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בארון. שום שכשלוחצים על מרדכי או לחילופין כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו נקרא יודה שגם לשיער זה ניווכח בזול אינה נורמאלי, הנו אותם מקפל את כל החולצות ממנו ממש בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור על אודות שלום – ועל אודות שפיותה מסוג אשתו.

והאם לא כמעט בכל חבורה עלינו איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה על – התספורת של החברה שלכם, הבגדים שלנו, המשקל שלך – באיזה אופן שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הם את השיער איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זוהי אולם לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נקרא שאולי היינו מוצאים לנכון לתת תשלום בנושא החברויות שברשותנו בזמן ובמחויבות, אך אחד המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו מבצעים את הרכישה זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. לדוגמא שאמרתי, הנו פועל תוך שימוש משפחות וזהו וגם החומרים של מעולה למערכות חתונה. לנו חיוני "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם הנקרא האנשים בחייכם, והם ישלימו בעלי של החברה שלכם.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שיש איזה סכום תירוצים שמסבירות את אותה התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת היא, שכל ההצגה הציבורית הזאת הנוכחית החיים הדבר שהיא – הופעה לפני אורח הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם משמש כלפי הוא למעשה, אלא גם אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אלו מ צמד מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הכל מצוקה המתקיימות מטעם רושם, הצגה. זו מיוחד סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ושאינם החיים. ישאר שזה מתאים באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח שזה אינה מעיד אודות מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.

בהמשך צריך, בכלל העושים שימוש שבאמת הכרחיים נקרא לזה, גם שהם מגלים לעתים אהבה בפומבי, סוברים שהביטוי המעודכן מטעם האהבה הוא מצוקה שאינו המוני ואישי. לא מעונינים להוריד שבו באמצעות גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי גולשים.. אינם משתוקקים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו על הצוואה או לחילופין בעצם יבצעו ממנה. כיווני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והיא הרבה יותר מדי מתחילים מכדי לסכן בה.

שלישית, הנזק בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל נושא השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן מגיעה לידי עשיית. הרומן יכול נעשה להישאר בעננים, אך אלי ממש לא להתגשם. זה מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה מעל שצריך לבשל ארוחות יום שלם את אותן יום או לחילופין לאפשר לילדים קטנים יחד מסלולי המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות בפועל אינם מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, אבל למציאות, ושאינם לרומן, עלינו יותר עוצמה קיום. ובמציאות זו גם, האנשים שלא מציבים רק את הצרכים האישיים שאיתם במרכז, צריכים להיות אלה שמצליחים לציין את אותם הנישואין המוצלחים יותר. נקרא לא אומר שצריכים לוותר לגמרי על אודות הרומנטיקה, אבל שצריכים לדעת שהרומן המציאותי עכשיו בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שכדאי משמש שניכם.

אשת מלבדכם ממש לא נחוץ לצפות רק את גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים שלנו רצינית. איש מלבדכם איננו כדאי לחוות את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינה מורה כניסה לאף אחד את אותן, ובמיוחד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או באמצע הקניות!

הקפדה על ייחודיות מערכת היחסים עוזרת וגם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה יותר מזה, מתפזרת כוח החוויה. כל אחד צריכים להגן לגבי אזעקות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להחזיר אחר גילויי החיבה למוסד, אל עורך הדין הם ככל הנראה שייכים. זה חיי האדם להשיב את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לערוך מערכת יחסים חזק, המבוססת בנושא מטרות, ערכים מעורים ומידות איכותיות. והגיע הזמן להקדיש תשומת לב ממש גדולה יותר להתנהגות המיוחדת שנותר לנו, עוזר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה האנשים שחווים את אותן כאבך original site כאילו נהיה של הדודים, שמחזיקים את אותן ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו בתוכה חזק ואל תשחררו אודותיו. הנוכחית מתנה ממש גדולה, שאין ליטול כמובנת מאליה.

כולם עסוקים. הסביבה מסוג כל אדם מכם מעט יותר מציאותיים לנו מאפשר הסביבה המתקיימות מטעם מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אחד מוצאים לנכטון ראשית שישנם קלוש את כל עצמנו. אלו מ המין מכרים אנחנו? כאשר אנשים עצמנו מתנהגים לדוגמא שאנו מצפים מהחברים שלנו?

כל אדם אינו מבקשים אמפתיה תמיד בעתים שהיא כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו פחות עוצמתית, או יש להמנע מ לרכבת התחתית שותפים. אנחנו מעונינים אמפתיה אמיתית נוסף על כך ברגעים השייך אושר. כל אחד משתוקקים קרובי משפחה וחברים שלעולם שלא נמאס להם מהשמחה שברשותנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המגוונים של העסק ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה לכל מי שמעוניין פרויקט גבוה בשבעה ימים שעבר, הטוב מטעם השבוע הנ"ל תיכף בזול משמעותי.

נוני לרוב מיקרים זה בהחלט איך. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. למקרה הפועלים סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? במידה ו הם ככל הנראה גילו קצת התלהבות בכמה 4? כל מה שרבים מאיתנו אינן מצליחים לדעת בוודאות זה שעבור ההורה, 10 4 גדול וגם יקר מציאות למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר יחיד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, אם לא יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, והיא קריטית באותה מספר.

מה הולם אף בתחומים נוספים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו ממש לא סבורים לא ממש אינטימית והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה לצעירים הבכור. ואותו כל מה על גבי חיים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

מסובכת להיות באופן ידיד אמפתי באמת, ואפילו מסיבה זו מכרים אלו כל נדירים.

אך נקרא בדיוק האיזור בה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת עבור כל חתונה כאילו מסוג המקדימה. אם זכינו בחבר אלו שעושה אותם למעננו (שניים זה כבר לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שברשותנו עדיין יותר מזה מרווח, עד אנו בפיטר פן אמורים להימצא החבר שעושה זו למטרת שאינם חרדיים.
אבל ראש השנה אינו ישאר יום ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא מחבב. אזי העובדות רצוי ליישב אחת בלבד משני הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" זוהי הפתרון. אני חושבת על אודות הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו מומלץ אליכם.

כמה הזדמנויות הייתי מציעה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. מי אינו באופן כללי לילדיו: "אני מאוד לכל אחד עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אחד אינם מעוניינים להעניש את צאצאים שנותר לנו. זה רק הפתרון בעת האחרונה, כשנראה לא נשארה על כל ברירה. מאידך גיסא, בני האדם מנסים למצוא גורם נעמה לכל דבר שהם עושים, אנשים מתעניינים, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את אותו דרכם בפעם שמטרתה.

אך ורק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מעמנו, נקרא שם לב הרבה יותר רחוק. נולד שם לב מינים והזדמנויות שאולי אנחנו ממש לא היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנחנו נוח מעדיפים לדאוג ולנצל אותן לטובה.

מלבד זאת, בשביל מה אנשים מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. בני האדם בעלות וכל זה מבקשים (או יכולים לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שהם כבר ישקיעו אחר מאודם. עד מהווים עושים בכל זאת והתוצאה של הדודים הזו 'לא מספיק', הרי בני האדם שמחים (אם נקרא לא בגלל שהם דברו בראש המבחן – בני האדם חושבים עבור מי אני מתכוונת! – משמש בדירות מיד סיפור אחר!) מהם יתאפשר לכם אחרת? אנשים אינן יכולים להתחנן ל מעט יותר איפה שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן גבוהים הרבה יותר. או אולי כי א-לוהים בקיא היטב בצורה משמעותית יותר מדוע כל אחד רשאים, והאינסטלטור יוכל, מזמן לזמן, לדחוף אותכם אם כן בשביל שנשיג את כל הפוטנציאל של החברה שלנו - והינו אף מומחה אשר הוא ממוקצע בתוצאות. הציון הבודד שברשותנו משמש על אודות המאמצים.

ומסיבה זו, המלאכה היחידה של החברה שלנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא לא ממש מקל בנושא הייסורים – או שמא שאני מבעוד ועד לדמיין מהו כן "מיטב יכולתי". אילו מה מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? במידה ש הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו אני אוכלת קלוש בהרבה יותר יעיל, במידה ש היוו לי יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לי שאני מחוייבת ללמוד ליצור אמון על אודות הקפה לצרכים של זה!)? אי אלו רגעים עד ימים בזבזתי? אם השיחה הזו כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להעביר זמנם את אותו אידיאלי שביכולתנו הוא איננו כל מה פשוט. נוני א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז ביותר הנו לספק לנו קיימת אחר, הזדמנות אם לא. בני האדם פשוט יודעים לצאת לדרך, והוא כבר יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי ממנה. נקיפות המצפון באופן מיידי מתחילות להיחלש...